החלטה בתיק ת"א 16799-06

1.      לפני תביעה כספית שהגיש התובע בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים לטענתו בגין כספי הלוואה שניטלו על ידם.

2.      לאחר שהתקיים דיון בבקשת רשות להגן ניתנה רשות להגן בחלק מהטענות כאשר על היקף הרשות הצדדים חלוקים.

3.      אין מחלוקת בין הצדדים כי באשר לטענה שלנתבעים טענת קיזוז בסך של 1.5 מליון שקלים לגביה הוגשה על ידם תביעה כספית לבית משפט המחוזי בתל-אביב כנגד התובע ניתנה רשות להגן. אולם בינתיים ההליכים בית משפט השלום בתל-אביב הסתיימה בכך שהתביעה נדחתה. על פסק דין זה תלוי ועומד ערעור לבית משפט המחוזי בתל-אביב אשר טרם הוכרע. אולם שני הצדדים מסכימים כי מתן הכרעה סופית באותו הליך יחרוץ את דינה של הטענה לכאן או לכאן. לכן קבעתי כי מן הראוי להמתין להכרעה בהליך שם על מנת למנוע כפל התדיינויות ובזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצדדים.

4.      בא כח התובע ביקש לתחום את מרווח הזמן שבו בית משפט יעכב את ההליכים בשל הליך תלוי ועומד עד להכרעה בבית משפט המחוזי וביקש שהתיק ישמע במידה ויוגש ערעור לבית משפא העליון על ידי מי מהצדדים. לא יהיה זה נכון  להיעתר לבקשה זו מראש אלא לאחר שינתן פסק דין על ידי בית משפט המחוזי אם כי ובאופן כללי יש לתת משקל רב לשיקול של היעילות ומניעת כפל התדיינויות. 

5.      בין הצדדים מתקיים הליך נוסף בלשכת ההוצאה בגין בקשה למימוש משכונות שרבצו על נכסי מקרקעין שהיו בבעלות המנוח ואשר הבטיחו הלוואות שנטל המנוח מהתובע ובכללם הלוואה נשוא התיק הניצב לפני (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

6.       הנתבעים העלו בבקשה לרשות להגן טענה לפיה קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לגובה התשלומים שנפרעו לידי התובע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל וכי החוב נשוא התיק העומד לפני נכלל במגרת תיק ההוצאה לפועל. נטען כי הסכמים שנגבו שם שימשו לצורך פירעון ההלוואה נשוא תיק זה. לגבי טענה זו טוענים הנתבעים כי ניתנה להם רשות להגן שכן כבוד הרשם בסיפא להחלטה נתה רשות להגן "בטענות הקיזוז שהועלו על ידם כנגד הבנק".

7.      התובע חולק על טיעון זה וטוען כי הרשות להגן ניתנה אך ורק לגבי טענת קיזוז בסך של 1.5 מליון ש"ח לגביה התנהל הליך בבית משפט המחוזי.

8.      באשר להיקף ההחלטה אשר נתנה רשות להגן דעתי היא כדעת בא כח התובע.

9.      בהחלטת כבוד הרשמת פומרנץ מיום 8.1.2008 בבקשת רשות להגן נקבע על ידה בעמ' 3 להחלטה כדלקמן:

"לעומת זאת סבורתני שמן הראוי לתת למבקשים רשות להתגונן בטענת הקיזוז לפיה חייב המשיב למבקשים סך העולה על 1,500,00 ש"ח, עפ"י המפורט באריכות בתצהירה של המבקשת."

דהיינו כבוד הרשמת הגדירה במפורש בהחלטה מה היא אותה טענת קיזוז שיש לגביה לתת רשות להגן וכעת טענת הנתבעים לפיה טענה זו כוללת את הטענות שמתייחסות לתיק ההוצאה לפועל אין בה ממש.

ניסיונם של הנתבעים להיבנות מכך שבסיפא להחלטה  נתנה כבוד רשות להגן ב"טענות" הקיזוז להבדיל מ"טענת" קיזוז, כאשר לדידם שימוש בלשון רבים כולל את כל טענות הקיזוז לרבות זו הנוגעת לתיק ההוצאה לפועל,  אינו מוצלח ודינו כשלון.

עיון קל בתצהיר  התמיכה בבקשה לרשות להגן מלמד כי טענת הקיזוז על סך 1.5 מליון ש"ח כוללת בתוכה מספר טענות משנה ומכאן הלשון בו נקטה כבוד הרשמת שמדובר בטענות קיזוז.

יתרה מכך, בטרם שהגדירה כבוד הרשמת מה היא אותה טענת קיזוז  דחתה  את הטענה באשר לתיק ההוצאה לפועל וההתחשבנות שיש לערוך באומרה:

"אשר לטענה כי קיימת מחלוקת בהליכי הוצל"פ לגבי גובה החוב, גם בנדון זה דעתי כדעת ב"כ המשיב (קרי התובע - ההערה שלים א.כ.) כי אין בטענות המועלות שם כדי להשפיע על ההליכים בתיק זה.

הנושה רשאי לנקוט בהליכים למימוש משכון, ובמקביל גם להגיש תביעה כספית נגד החייבים במטרה לגבות את החוב. ההלוואה נשוא התביעה דנן הינה חלק ממכלול חובות המבקש מס' 1 למשיב המובטחים בנכס מקרקעין שלגביו הוגשה להוצל"פ בקשה למימוש משכון, וכאמור ההליכים הננקטים למימוש הבטוחה אינם מונעים ניהול תביעה זו כנגד שני המבקשים בגין מחויבותם עפ"י הסכם -  ההלוואה."

10.  לכן ברור שלגבי טענה זו לא ניתנה רשות להגן כפי שפירטתי לעיל.

11.  במאמר מוסגר אציין את המובן מאליו לפיו התובע לא יהיה רשאי בכל מקרה לגבות את החוב פעמיים גם אם ישנה כפילות בין תיק ההוצאה לפועל או לחלופין תיק ההוצאה לפועל אינו כולל ביתרתו את ההלוואה נשוא כתב התביעה הנוכחית.